הוראות לטיפול במנגו בגינה הביתית

עץ המנגו הוא עץ ירוק עד שנמנה על משפחת האלתיים ומוצאו באזורים הסוב-טרופיים באסיה.

את עץ המנגו ניתן לשתול במשך כל עונות השנה.

לשתילים יש שורשים רגישים ולא רצוי להרים את השתיל ע”י אחיזת הגזע. שתיל ששורשיו נפגעו עלול לצמוח לאט לעץ קטן ומוחלש.

השקייה

המנגו מעדיף קרקע לחה ומנוקזת היטב. וההשקיה צריכה להיות רציפה – בקיץ לפחות פעם בשבוע.

בשנה א’ – עד 15 ליטר בכל השקיה.

בשנה ב’ – עד 25 ליטר בכל השקיה.

בשנה ג’ – עד 45 ליטר בכל השקיה.

בשנה ד’ – עד 80 ליטר בכל השקיה.

בהמשך – 120-200 ליטר לשבוע, בהתאם לגודל העץ.

דישון

המנגו רגיש להמלחה שמתבטאת בצריבות של קצות העלים, על כן מדשנים במנות קטנות ורצופות.

מחסורי חנקן גורמים למופע של עלים חיוורים.

ניתן לדשן באמצעות ההשקיה, עם מנות דשן קטנות במים במשך כל עונת ההשקיה.

אפשר פעם בשבועיים להגמיע בתמיסת דשן-מסיס (20:20:20).

בשנה א’ – 1-2 גרם דשן

בשנה ב’ – 3-4 גרם דשן

בשנה ג’ – 8-10 גרם דשן

בשנה ד’ – 15-20 גרם דשן

לחילופין מומלץ להשתמש בדשן גרגרי, בשחרור איטי, שניתן מתחת לטפטפות.

לפי סוג הדשן, נותנים כל 3-4 חודשים:

בשנה א’ – כ-10 גרם.

בשנה ב’ – כ-20 גרם לעץ.

בשנה ג’ – כ-50 גרם לעץ.

בשנה ד’ – כ-150 גרם לעץ

הטיפול בפריחה ובפרי

המנגו צריך לפרוח בטמפרטורות של מעל ל-[סמל]5, בכך נמנעת חניטת פירות מעוותים ולא ראויים. במקרה של פריחה מוקדמת (לפני סוף חודש מרץ) כדאי לסלק את התפרחת.

ב-3 השנים הראשונות מומלץ לגזום את החנוטים הקטנים (בהגיעם לגודל זית) וזאת כדי למנוע עצירת צמיחתו של העץ הצעיר. הגיזום נעשה עם 2-3 עלים של קצות הענף והדבר עוזר להמשך הצמיחה וההסתעפות של העץ.

הפריחה והפרי הצעיר רגישים לקימחון. על כן מרססים מתחילת הפריחה ועד לגמר החנטה בחומר נגד מחלות (כגון: ספרול, סיסטאן, גופרית לריסוס).מומלץ לרסס 3 פעמים במרווחים של 10 ימים.

עץ המנגו רגיש לפטריות יוצרות כתמים חומים ואף לניקוד-בקטרי על הפרי. מומלץ על כן לרסס בחומרים הנ”ל מיד עם גילוי הפגעים.